לִשְׁלֹחַ מַשֶּׁהוּ קָרוֹב כְּמוֹ לֶחֶם חֵיק  אִם רַק אוּכַל לֶאֱהֹב לְהַפְלִיא אִמְרוֹתַי, לְהִתְפַּרְנֵס מִשִּׁירָתִי. לָלוּשׁ בְּנִלְעָגוּת הַיֵּצֶר בְּשִׁכָּרוֹן בִּלְתִּי נִתְפַּשׂ.  לְחַלּוֹת פְּנֵי רְגָּשׁוֹת עַד יִתְרַצּוּ, עַד יְכַרְכְּרוּ לְפֶתַח דַּלְתִּי. אִם רַק אוּכַל לִמְשֹׁךְ אֶת הַסֶּרֶט הַנָּע לְכִוּוּנִי וְאֵין, וְלֹא תְּהִי בָּאַחֶרֶת בַּשַּׁחַר הַדּוֹחֵק הַזֶּה תְּפִלָּה רְצוּצָה נִשְׁלֶפֶת מִשְּׂפָתִי, כִּי עִם מְלָכִים וְיֹעֲצֵי אֶרֶץ נִמְלַכְתִּי. אִם לְשָּׁחֶר … המשך לקרוא לִשְׁלֹחַ מַשֶּׁהוּ קָרוֹב כְּמוֹ לֶחֶם חֵיק